פשיטת רגל

מה זה פשיטת רגל?

פשיטת רגל היא הליך משפטי של חדלות פרעון המיועד לאנשים פרטיים אשר נקלעו לחובות. מטרתו העיקרית של חייב הפותח בהליך של פשיטת רגל היא לקבל הפטר מחובותיו ולפתוח דף חדש. עם זאת, קבלת הפטר איננה אפשרות עבור כל חייב ובמקרים רבים, יסתיים הליך פשיטת הרגל בהסכם פשרה עם הנושים.

הליך של פשיטת רגל נפתח ביוזמת החייב או ביוזמת הנושים והוא מנוהל על ידי הכונס הרשמי. מדובר בהליך בעל ארבעה שלבים עיקריים: קבלת צו כינוס והקפאת הליכים, ניהול חקירה של הכונס הרשמי, זימון אסיפת נושים ודיון בבית המשפט בו תתקבל החלטה על הפטר או הסדר פשרה.

קבלת צו כינוס והקפאת הליכים

פתיחתו של הליך פשיטת רגל היא בקבלת צו כינוס נכסים ועיכוב הליכים נגד החייב. עם מתן צו כינוס, מועברים כל הנכסים שברשות החייב אל הכונס הרשמי.

מעתה ועד לתום ההליך, לא יהיה לנושים גישה לנכסיו של החייב ומלבד זאת, ההליכים אשר ננקטו נגדו מעוכבים עד למתן החלטה על ידי בית המשפט. צו הכינוס מגן למעשה על החייב על מנת שניתן יהיה לערוך בירור מסודר אודות מצבו ובהתאם, יקבל בית המשפט החלטה בעניינו.

עם זאת, חשוב לציין כי לצד ההגנות ישנן גם מגבלות. לרוב, משלב מתן צו כינוס, מוטלות הגבלות שונות על החייב, אשר מטרתן היא למנוע ממנו להחמיר את מצבו הכלכלי: החייב לא יוכל לפתוח חשבון בנק, להשתמש בשיקים ובכרטיסי אשראי, החייב לא יוכל לצאת מן הארץ וכיוצא בזה.

חקירת הכונס הרשמי

ניתן צו כינוס, יחל השלב השני בהליך: חקירתו של החייב, במסגרתה אוסף הכונס הרשמי מידע אודות מצבו של החייב: באלו נסיבות נוצרו חובותיו, מהו היקף החובות והאם לחייב קיימים נכסים כלשהם אשר ניתן לממשם לפרעון החובות.

הכונס הרשמי מקבל את המידע מהחייב עצמו ומגורמים חיצוניים שונים. בסיומה של החקירה, יכין הכונס הרשמי תסקיר אשר יכלול את כל ממצאי החקירה והוא מוגש אל בית המשפט, המתבסס על הממצאים בעת קבלת החלטה בעניינו של החייב.

התסקיר כולל את חוות דעתו של הכונס הרשמי באשר ליכולת הפירעון של החייב: לחייב קיימים נכסים אשר ניתן לממש ולפרוע באמצעותם את חובותיו, או החייב הוא חדל פרעון ונסיבות יצירת החובות, מצדיקות מתן צו הפטר.

זימון אסיפת הנושים של החייב

מטרתה של אסיפת הנושים היא לדון בהצעות פשרה בין החייב לנושים ולאפשר לנושים לחקור את החייב אודות מצבו הכלכלי. כאשר החייב מעוניין להציע הצעת פשרה, הוא מגיש אותה אל הכונס הרשמי, הכונס מעיין בהצעה ומעבירה אל הנושים בצירוף דעתו על הצעת הפשרה: האם לחייב יש אפשרות לעמוד בהסדר או אם לאו.

במסגרת האסיפה דנים באופן מלא בהצעות הפשרה ובסופה מתקבלת החלטה. היה וישנה הסכמה לגבי הסדר פשרה, יועבר ההסדר לאישורו של בית המשפט.

דיון בבית המשפט – הפטר או הסדר פשרה

השלב האחרון בהליך פשיטת רגל הוא הדיון בבית המשפט אשר יסתיים במתן צו הפטר או באישור הסדר פשרה עם הנושים. כאמור בפתח הדברים, מטרתו של החייב בהליך זה היא לקבל הפטר מחובותיו ולפתוח דף חדש. עם זאת, לא בכל מקרה יוכל החייב לקבל צו הפטר ותחת זאת ייחתם הסכם פשרה עם הנושים.

המלצתו של הכונס הרשמי מהווה את הבסיס להחלטתו של בית המשפט. על כן, כאשר הכונס ממליץ על אישור הסדר הפשרה, מרבית הסיכויים כי בית המשפט יאשר את ההסדר, אולם אם הכונס הרשמי סבר כי יש מקום לתת צו הפטר לחייב, ישנו סיכוי רב כי בית המשפט יורה כך.

ככלל, חייב יוכל לקבל צו הפטר אם חובותיו נוצרו בתום לב והם אינם פרי של מעשים פליליים, אם שילם לנושיו כל אשר ביכולתו לשלם ואין לו נכסים נוספים.

כמו כן, שיקול חשוב נוסף הוא התנהלותו של החייב לאורך ההליך. התנהלות חסרת תום לב עלולה להביא לדחיית בקשה להפטר, למשל, ניסיון ליצור קשר עם הנושים ולהגיע עמם לפשרה שלא במסגרת ההליך.

מה בין פשיטת רגל ופירוק חברה?

לא פעם, ישנו בלבול בין המונח פשיטת רגל לבין המונח פירוק חברה וחשוב להבין את ההבדל בין השניים. פשיטת רגל היא הליך חדלות פרעון עבור אנשים פרטיים אשר נקלעו לחובות. חברה אינה יכולה לפשוט רגל, אלא להיכנס להליך של פירוק.

פירוק חברה הוא הליך במסגרתו מתחסלת החברה ורישומה ימחק מרשם החברות. ישנן סיבות שונות להחלטה על פירוק חברה ואחת מהן היא חדלות פרעון. מכאן נובע השימוש המוטעה במונח פשיטת רגל של חברה.