קרן המטבע הבינלאומית הינה ארגון עולמי שהוקם על מנת לפקח על המערכת הכלכלית הבינלאומית, זאת בין השאר על ידי מתן סיוע פיננסי במקרי הצורך ובקרה על מאזן התשלומים ושערי החליפין.
הקרן הוקמה בשנת 1945 בעקבות הסדר ברטון וודס, במטרה לשקם את המצב הכלכלי של מדינות אירופה לאחר מלחמת העולם השניה. שנה לאחר שהוקמה החלה הקרן לפעול בהשתתפותן של כארבעים וחמש מדינות. כיום חברות בקרן כמאה שמונים מדינות והמטה המרכזי שלה ממוקם בעיר הבירה של ארצות הברית, וושינגטון. בסוף חודש יוני 2011 נבחרה שרת האוצר של צרפת, הגברת כריין לגארד, כיושבת הראש של הקרן הבינלאומית.
המטרה העיקרית הראשונה של קרן המטבע הבינלאומית הייתה לאפשר למדינות המצויות במשבר כלכלי ליטול הלוואות לטווח קצר, על פי חוקי הזהב שהיו רלוונטים לתקופה בה הוקמה הקרן, כאמור. על פי חוקי הזהב האמורים, כל הדפסה של כסף קשורה ומשפיעה על היצע הזהב העולמי. ודוק, על בסיס ההנחה האמורה, הוקם מנגנון לפיו מדינה ששרויה במצב פיננסי קשה וחברה בקרן המטבע העולמי, רשאית למסור לארצות הברית זהב תמורת קבלת כסף מזומן.
השיטה האמורה הייתה נהוגה עד לתחילת שנות השבעים של המאה הקודמת, הוא המועד בו עברו מדינות העולם למערכת שבה מטבעות המדינות השונות אינם בעלי שער מטבע קבוע. החל ממועד זה השתנה האופן שבו מיישמת קרן המטבע הבינלאומית את תכליתה, אולם המטרה שלשמה היא הוקמה, כמפורט לעיל, נותרה בבסיסה.
המבנה של קרן המטבע הבינלאומית
כיום, המדינות להן יש השפעה ניכרת על החלטות קרן המטבע הן ארצות הברית, צרפת, אנגליה, יפן וגרמניה. סך הכל מכילה הקרן עשרים וארבעה נציגים הנבחרים אחת לשנתיים, כאשר ככל שלמדינה מסויימת יש כוח כלכלי רב יותר, כך גדל כוחם והשפעתם של נציגיה. הנציגים הניהוליים האמורים אחראים על מינוי דריקטוריון ביצועי (מתמנה כל חמש שנים), כאשר לצידם מועסקים עובדים מקצועיים שכפופים לקרן (על פי אתר האינטרנט הרשמי של קרן המטבע העולמי, מועסקים כשלושת אלפים עובדים בקרן, המגיעים מכמאה שלושים מדינות).
על מנת לאפשר לקרן לקדם את המטרות שלשמן הוקמה, מעבירות כל המדינות החברות סכומי כסף לקרן, כאשר גובה הסכום נקבע על פי השפעת אותה מדינה ומצב הכלכלה המקומי בה (ארצות הברית, למשל, אחראית על כחמישית מהסכום הכולל שמופקד לקרן).
דוגמאות לפעילות קרן המטבע הבינלאומית
מלבד ניסיונה של הקרן לפקח על מאזני התשלומים של המדינות החברות בה ולשמור על יציבות שער החליפין, הרי שעם השנים התרחבה פעילותה של הקרן. לדוגמא, בתחילת שנות האלפיים אימצה ממשלת יפן את ההמלצות שהפנתה אליה הקרן הבינלאומית, עובדה שעזרה לה לשמור על שער ריבית מקומי נמוך וסייעה לה לשקם את המצב הפיננסי הקשה של הבנקים ביפן.
זאת ועוד, עשור קודם לכן, לאחר פרוץ המשבר הכלכלי במכסיקו, התוותה קרן המטבע הבינלאומית את מדיניות הממשלה, תוך שהיא מעודדת את הגברת הפיקוח על הבנקים המקומיים. גם מדינת קניה זכתה לעזרת הקרן הבינלאומית, אשר הלוותה לה סכומי כסף שנתיים שמטרתם למזער את הבעיות שיצר האקלים האפריקאי (שנות בצורת שפגעו בחקלאות, מקור פרנסה עיקרי בקניה).
לא למותר לציין כי באותה תקופה בה הוקמה קרן המטבע הבינלאומית, הוקם גם מוסד הבנק העולמי, אשר תפקידו שונה במקצת, כך שהוא מופקד על יצירת מדיניות כלכלית לטווח ארוך (לעומת הקרן שתכליתה הינה לעזור באופן מיידי ונקודתי). הבנק והקרן עובדים בשיתוף פעולה מלא ומשלימים זה את זה.
