מדי שנה מוגשות לבתי המשפט בישראל מספר רב של בקשות לפשיטת רגל, מטעם תושבים ישראלים אשר הגיעו לפי פחת מבחינה כלכלית.
אחת מהעילות הנפוצות, המוצגות כעילה להגשת בקשות אלו, היא נפילתו של המבקש כקורבן לתרגיל עוקץ, אשר פגע במידה ניכרת במצבו הכלכלי, ומשכך מונע ממנו מלהמשיך ולהתנהל מבחינה כלכלית.
מטבע הדברים, טענה בגין נפילה כקורבן לתרגיל עוקץ, בניגוד למצב של הצטברות חובות בגין התנהלות כלכלית שגויה, דורשת ממציג הטענה להציג בפני בית המשפט טענות מוחשיות, המגבות את טענתו.
עם זאת, וככל שבית המשפט מצא כי החייב אכן נפגע מתרגיל עוקץ שלא באשמתו, הרי שלרוב בית המשפט יעניק לו תנאים מקילים יותר במסגרת הליכי פשיטת הרגל, וזאת ביחס לחייב אשר מצבו הכלכלי הקשה נגרם באשמתו.
מהו "תרגיל עוקץ" המוביל לפשיטת רגל?
המונח "תרגיל עוקץ" במגזר העסקי מתייחס למקרים, בהם התנהלות לא ראויה ולא חוקית של גוף או חברה מסוימת גררה נזקים משמעותיים לגוף עסקי אחר.
אחת מהדוגמאות הנפוצות לתרגיל עוקץ עסקי הוא במקרה של קשירת יחסי עבודה משמעותיים בין גוף עסקי לבעל עסק המעניק לו שירות מסוים, וזאת לאורך זמן.
תרגיל העוקץ מתרחש בשעה שמקבל השירות מנתק באחת את יחסי העבודה בין הצדדים, וזאת מבלי להעביר לנותן השירות תשלום עבור ביצוע העבודה.
מטבע הדברים, מקרים אלו לרוב קשים לגילוי מראש, כאשר מבחינת נותן השירות, אשר מקיים יחסי עבודה תקינים עם מקבל השירות מזה זמן רב, אין יסוד לחשש כי הוא נמצא בסיכון לתרגיל מסוג זה.
עם זאת, גופים המקיימים באופן שיטתי תרגילי עוקץ מתמחים בניהול מצג שווא בפני נותן השירות, לפיו התשלום על עבודתו מובטח מראש, כאשר ברגע האמת הגוף "נעלם", ומותיר את מעניק השירות ללא מוצא, ועם חוב כספי גבוה שלא שולם.
כיצד ניתן להוכיח בפני בית המשפט נפילה כקורבן לתרגיל עוקץ?
כאמור, בתי המשפט בישראל העוסקים בבחינת בקשות לפתיחת הליכי פשיטת רגל, מתמודדים מדי שנה עם בקשות רבות לפתיחת הליכים בגין מקרי עוקץ, כאשר לא תמיד בקשות אלו מבוססות על עילה ממשית, ולעיתים מדובר אך בניסיון של מגיש הבקשה לזכות בתנאים טובים יותר במסגרת הליכי פשיטת הרגל.
מסיבה זו, ובמסגרת שורה של פסקי דין, בתי המשפט הבהירו חד משמעית כי בשעה שמגיש הבקשה לפשיטת רגל טוען כי העילה לכך היא תרגיל עוקץ, מחובתו להוכיח זאת באמצעות מסמכים ועדויות רלוונטיות, וזאת מעל לכל ספק סביר.
הוכחות אלו יכולות להיות בין היתר תיעוד של ההתקשרות הקודמת בין שני הצדדים העסקיים, אשר מוכיחים כי לא היה יסוד בידי החייב לחשוש ממקרה שכזה בעתיד, ומשכך נפילתו בפח אירעה שלא באשמתו.
כמו כן, ועל מנת לזכות בתנאים מקילים במסגרת הליך פשיטת הרגל, מגיש הבקשה נדרש להוכיח כי התנהלותו הכלכלית השוטפת בתקופה שטרם נפילתו כקורבן לתרגיל העוקץ הייתה יציבה ומבוססת. שכן במידה ומגיש הבקשה התמודד עם מצב כלכלי בעייתי גם בתקופה שטרם לכן, הטענה בדבר נפילה כקורבן לתרגיל עוקץ עלולה להיתפס בפני בית המשפט כניסיון להסתיר את הסיבה האמתית להגשת הבקשה לפשיטת הרגל, שהינה התנהלותו הכלכלית של החייב עצמו.
בסופו של דבר, הגשת בקשה לפשיטת רגל בגין תרגיל עוקץ נדרשת להיעשות בצורה זהירה ומחושבת, ובגיבוי הוכחות חותכות. מסיבה זו, חשוב להקפיד ולהתייעץ מול עורך דין בקיא ומיומן, אשר יוכל לייעץ ללקוח מהי הדרך הטובה ביותר להציג את טיעוניו בפני בית המשפט.
