על מנת לסחור ולפעול בשוק ההון, בכל רמה שהיא, חשוב ללמוד ולהכיר מושגי יסוד בשוק ההון. מושגים אלו אמנם לא יהפכו אתכם למומחים פיננסיים אך הם הכרחיים להבנה, אפילו בסיסית, של ניירות הערך ומכשירי השקעות הקיימים בשוק.
איגרת חוב
איגרות חוב, או אג"ח, הן דרך של ממשלות וחברות לגייס כסף מהציבור. הגורם המנפיק מנפיק למשקיעים איגרות חוב על פי תשקיף ותנאים מסוימים וכל מי שרוכש את האיגרות למעשה נותן כסף לגורם המנפיק ובכך החברה או הממשלה הופכת לבעלת חוב כלפי כל המשקיעים באיגרות שלה.
את החוב מחזירים למשקיעים לאחר תקופה מוגדרת כאשר הרווח מאפיק זה הוא ריבית שניתנת בנוסף למשקיע. יש שיטות שונות לחישוב הריבית, עיתוי קבלת הרווחים מהשקעה באג"ח וכן הלאה..
אג"ח להמרה
איגרות חוב שבמועד הפדיון שלהם ניתן להמירן לסוג אחר של נייר ערך, למשל מניות של החברה המנפיקה. יחס ההמרה שקובע כמה מניות יתקבלו מכל אג"ח נקבע מראש בדר"כ.
איגרות חוב מיועדות
אלו אג"ח מיוחדות שאינם זמינות למסחר לציבור הרחב אלא הן שמורות אך ורק לקרנות הפנסיה שבהן המשקיעות הן חברות הביטוח בעלות הקרנות. איגרות חוב מיועדות אלו הן ממשלתיות ומציעות תשואה מובטחת לקרנות הפנסיה. כ-25% מהכספים של קרנות הפנסיה מושקעות באפיק זה ובכך ההשקעה בטוחה יותר ומכילה מרכיב וודאי של תשואה.
איגרות חוב ממשלתיות
אלו איגרות חוב שמדינת ישראל (או כל מדינה אחרת לצורך העניין) מנפיקה לציבור, גם משקיעים פרטיים יכולים לסחור בהן. אג"ח ממשלתיות נסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב ובנק ישראל הוא המנפיק הרשמי שלהן. קיימים סוגים שונים של איגרות חוב ממשלתיות, השוני הוא בחישוב התשואה של האג"ח. באופן בסיסי אג"ח ממשלתית נחשבת בטוחה וסולידית יותר מאשר קונצרנית אך המציאות אינה תמיד פשוטה כל כך.
איגרות חוב קונצרניות
איגרות חוב שחברות מנפיקות, בניגוד לממשלות, זהו כלי גיוס הון חשוב ומרכזי עבור חברות ציבוריות בשוק ההון. אופן הפעולה הבסיסי של אג"ח קונצרניות דומה לזה של האפיק הממשלתי. הסיכון שקיים ברכישת כל איגרת חוב קונצרנית נקבע על פי נתונים כגון חוזק פיננסי של החברה, היקף החובות האחרים של החברה וקדימות להעברת תשלומי האיגרת ועוד פרמטרים.
ניתן לעיתים לראות ביטוי של תשואת האג"ח במרווח מעבר לתשואה של אג"ח ממשלתית באפיק דומה כי הממשלתית נחשבת לחסרת סיכון.
אמיסיות
הפקדות שונות שמתבצעות בחשב הכללי לאוצר וכוללות מילוות שונים והפקדות.
דיבידנד
תשלום שמעבירה חברה ציבורית למשקיעיה עבור רווחים בתקופה מסוימת. קבלת דיבידנד מחויבת בתשלום מס למדינה.
מדד המניות הכללי
מדד הוא כלי ונתון מאוד חשוב בשוק ההון, מדובר על נתון שעוקב אחרי ניירות ערך מסוימים בשוק ההון וביצועיהם. מדד המניות הכללי כולל את כל המניות הנסחרות בבורסה והוא משקלל את שעריהן למספר מייצג אחד. המדד מראה על כיוון או מגמה כללית של שוקר המניות.
מדד ת"א-25 (לשעבר המעו"ף)
מדד חשוב ביותר שכולל את 25 המניות של החברות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר בבורסה בישראל.
מדד ת"א-100
מדד מניות שכולל ומשקלל את 100 המניות של החברות הגדולות ביותר בבורסה מבחינת שווי שוק. בנוסף קיים גם מדד ת"א-75 שהוא המשכו של ת"א-25.
מחזור יומי בבורסה
כל העסקאות במונחים כספיים שהתבצעו ביום מסחר אחד בבורסה.
מח"מ
נתון שנהוג לשמוע לגבי אג"ח, משמעותו משך חיים ממוצע. המח"מ מייצג את הזמן הממוצע בשנים לסיום חייה/תשלום הריבית של האיגרת וקבלת התשלומים עבורה. באיגרות ללא תשלום ריבית המח"מ הוא הזמן עד לפדיון האיגרת.
מניות ארביטראז' / רישום כפול
אלו מניות של חברות ציבוריות שרשומות למסחר גם בבורסה של ת"א וגם בבורסה נוספת בעולם, לרוב מדובר על הבורסות בניו יורק. ארביטראז' משמעותו מסחר במקביל במניה בישראל ובחו"ל תוך ניצול הפרשי השער בבורסות השונות וגריפת רווחים נטולי סיכון עקב כך.
מסחר מחוץ לבורסה
ניירות ערך הנסחרים מחוץ למערכות הבורסה, עסקה מחוץ לבורסה מחייבת דיווח נאות ע"י חבר הבורסה שביצע אותה.
ריבית הליבור
ריבית בין-בנקאית בינלאומית המתפרסמת בלונדון, ריבית זו משמשת לעסקאות בינלאומיות והיא נקבעת על פי ממוצע ריביות של ארבעה בנקים גדולים בלונדון. ריבית זו מוכרת ונהוגה גם עבור משכנתאות הצמודות למט"ח.
שוק ראשוני
השוק שבו ניירות הערך השונים מונפקים (מניות, אג"ח, תעודות סל וכדומה). השוק הראשוני מהווה את המקור העיקרי לגיוס כספים של גורמים שונים בשוק ההון.
שוק משני
שוק שבו נסחרים ניירות ערך לאחר שהונפקו בשוק הראשוני, ניירות ערך בשוק המשני נהנים מאפשרויות של נזילות וסחירות.
תשואה לפדיון
נתון חשוב ביותר עבור אג"ח. משמעותו התשואה השנתית הממוצעת שמתקבלת עבר איגרת חוב אם אג"ח זו מוחזקת עד מועד הפדיון שנקבע מראש.
תשואה נומינלית
נתון תשואה זה מראה את הרווח הכולל על השקעה בנייר ערך ללא התאמה של מרכיב האינפלציה.
תשואה ריאלית
רווח כולל על השקעה בנייר ערך כולל מרכיב האינפלציה.