ארנונה הינה מס עירוני אשר נגבה על ידי העירייה כנגד נכסים הנמצאים בשטחה. חיוב הארנונה מושפע ממספר גורמים כגון מיקום הנכס, גודלו ושימושו. במסגרת החישוב בגין אופי השימוש בנכס, מבדילה העירייה בין הנכסים השונים על ידי סיווגם לקטגוריות כגון תעשיה, עסקים, חניונים, מגורים, בנקים וכדומה.
חיובי ארנונה גבוהים
חברות ביטוח ובנקים נאלצים להתמודד עם תעריפי ארנונה גבוהים במיוחד. לעיתים, מדובר בחיובי ארנונה הגבוהים מהעסקים הרגילים בכ-300%. כבוד השופטת שרה ברוש, מבית המשפט המחוזי בתל אביב, העבירה ביקורת על פערים אלו בפסק דין אשר ניתן על ידה באוגוסט 2010. השופטת ברוש הגדירה את חיובי הארנונה המוטלים על בנקים וחברות ביטוח כ"נטע זר" וכ-"חריגים".
בפסק דין זה נכתב עוד כי בבוא העירייה לבחון מהו סיווג ארנונה על נכס מסוים, על הגורמים מטעמה מוטל להתחקות אחר מהות השימוש בנכס ולא אחר זהות המשתמש.
כיצד מחושבת הארנונה
סעיף 8 לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ג-1992, קובע את ההסדר החוקי להטלת ארנונה כללית. על פי סעיף זה, המועצה תטיל ארנונה כללית בכל שנת כספים על הנכסים אשר נמצאים בתחומה ושאינם אדמת בניין.
ארנונה זו מחושבת, לפי חוק ההסדרים, לפי יחידת שטח בהתאם לגורמים שונים כגון סוג הנכס, שימושו ומקומו. סעיף 8 לחוק ההסדרים מוסיף גם כי השרים הינם בעלי סמכות לקבוע את סוגי הנכסים בתקנות וכן את הכללים בדבר אופן חישוב שטחם, מיקומם, סיווגם וקביעתם שימושם.
פיתרון עבור הבנקים
נכסי הבנקים נאלצים, כאמור, להתמודד עם גביית ארנונה בשיעור גבוה במיוחד. עם זאת, מיותר לציין כי הנכסים השונים הנמצאים בבעלות הבנק אינם זהים בפעילותם. לעיתים, נכסים בבעלות הבנק משמשים את המחזיקים בהם לפעולות אשר בינן לבין פעילות בנקאית גרידא אין דבר וחצי דבר. במקרים אלו, ניתן לטעון כי יש להפחית את חיוב הארנונה וזאת על ידי שינוי הסיווג מ"בנקים" ל-"משרדים" וכדומה.
עו"ד גיל איזנברג, מחברת עורכי הדין איזנברג-גולדמן, הינו עורך דין בעל ניסיון בהפחתת ארנונה על בנקים. משרדו של עו"ד איזנברג ייצג בנקים מול העיריות והביא לחיסכון של מיליוני שקלים ללקוחותיו. לשיטתו, אין צורך שהבנקים ישלימו עם חיוב הארנונה אשר מוטל עליהם במשך שנים. לעיתים, מדובר בחיובים מופרזים אשר משתמשים בבנק כ"פרה חולבת" עבור הרשויות המקומיות בבואם להגדיל את הקופה העירונית.
דרכים להפחית את העלות
לדוגמא, פעמים רבות מטילה העירייה חיובי ארנונה בסיווג בנקים על מחסנים וארכיונים, וזאת למרות שאין כל הבדל משמעותי בין מחסנים אלו למחסנים אחרים. באופן דומה, זוכים ב"ארנונה יוקרתית" גם משרדי הנהלת הבנק, שטחי חניה, שטחי מבואות הסניפים, נכסי חברות בת, כרכובים, מסלקות וכדומה.
הרחבת מעגל הנכסים הנמצא בחזקתו של הבנק ומסווג כבנק על פי העירייה, מהווה למעשה את הקרקע לגביית ארנונה ביתר באופן לא חוקי. ייצוג משפטי נכון בעניין זה יכול לסייע להפחתת מיליוני שקלים, לעיתים אף באופן רטרואקטיבי.
במקרה אשר הונח לפתחו של בית המשפט באוגוסט 2000, נקבע כי הקומה השנייה בבנק פועלים לא נחשבת כנכס עליו ניתן לגבות ארנונה בסיווג בנקים. הבנק טען כי בקומה השנייה אין קבלת קהל, מדובר במשרדים נפרדים ללא מעבר לקומה הראשונה, אין העברת מזומנים, אין קבלת אשראי וכדומה.
בית המשפט קבע כי מדובר במשרדים רגילים ושיעור הארנונה הופחת במאות אלפי שקלים. יש לציין כי האמור רלבנטי גם לחברות ביטוח, הסובלות אף הן מאפליה בגין חיוב הארנונה הגבוה המוטל עליהן.
