משרד האוצר החזיק בבעלות ממשלתית כמה בנקים שנועדו לקדם מטרות ספציפיות בבניית המדינה, עם השנים מרבית המוסדות האלו הופרטו או נסגרו בעקבות. בנק החקלאות לישראל היה בנק ממשלתי כזה, אך הוא לא נמכר או נסגר אלא לאחר שנות פעילות רבות שסופן היה תמוה ולא ברור מבחינה כלכלית.
בנק החקלאות לישראל – בנק ממשלתי לקידום החקלאות
הבנק יועד מראשיתו למטרות פיתוח החקלאות בישראל, בנק החקלאות לישראל הוקם בשנת 1953 וסיפק הלוואות ושירותים פיננסיים למגזר הכפרי והחקלאי. הבנק גם קיבל פיקדונות מהמגזר החקלאי ולא רק העניק הלוואות לגורמים רלבנטיים.
קריסת החקלאות והגבלת הרישיון הבנקאי של בנק החקלאות
בסוף שנות השמונים ותחילת שנות התשעים החקלאות בישראל נקלעה למשבר עמוק ולמעשה קרסה כמעט לחלוטין בעקבות כמה גורמים, החקלאים, בעיקר המושבים והקיבוצים כמובן, נקלעו למצב כלכלי קשה מאוד ולחובות כוללים של מיליארדי שקלים, כאשר עיקר החובות היו כלפי בנק החקלאות לישראל. על מנת לפתור את המצב בלי לפגוע יותר במגזר הכפרי שרובו קרס בעקבות משבר החקלאות, חוקק חוק גל שמטרתו הסדרת החובות של החקלאים מול הבנקים.
בעקבות המשבר והצטברות החובות האדירים כלפי בנק החקלאות לישראל החליטה המדינה בשנת 1993, באמצעות בנק ישראל והמפקח על הבנקים, להגביל את רישיון הבנק של בנק החקלאות כך שלא יוכל לקבל לקוחות ופיקדונות חדשים ולא לספק הלוואות חדשות אלא רק לעסוק בניהול וגביית החובות מהלקוחות הקיימים. נכון לשנת 2005, שנת סגירת הבנק בסופו של דבר, עמדו חובות המגזר החקלאי לבנק על 250 מיליון שקל.
תהליך סגירת בנק החקלאות לישראל על ידי בנק ישראל
מאז הגבלת רישיונו פעל בנק החקלאות לישראל להסדרת החובות של המגזר החקלאי, בזמן הזה הבנק המשיך להעסיק את עובדיו שמונו בתהליכים פוליטיים ומקצועיים כאחד ובתנאי שכר שלא היו ברורים לגורמים המתאימים. בנק החקלאות לישראל הוגדר מלכתחילה בצורה בעייתית מבחינה משפטית כאשר לא הייתה עליו דרישה לפרסום דו"חות או קביעת מדיניות שכר פרטנית.
בנק ישראל הוביל מהלך של חיסול וסגירת כל הבנקים הקטנים בישראל עקב חשש ליציבותם, מהלך שכלל גם בנקים בבעלות ממשלתית. בסוף חודש מרץ של 2005 המפקח על הבנקים ונגיד בנק ישראל הזמני הודיעו באופן רשמי לבנק החקלאות לישראל על ביטול רישיונו.
מהלך סגירת הבנק נבע מהעובדה שהבנק לא עסק בכל פעילות בנקאית כבר 12 שנים מאז הגבלת רישיונו ולמעשה לא היה ברור כלל מה עובדיו היקרים עושים בניהולו. בנק ישראל טען כי מצב בו בנק החקלאות לישראל גובה עשרות מיליונים בשנה מלקוחותיו ומוציא רק 7 מיליון על תפעולו, וגם כי חמישית מהגבייה השנתית נועדה לכסות הוצאות שכר. וכמו כן, התשתית הטכנולוגית של בנק החקלאות לישראל הייתה מיושנת ומנעה את מכירת רישיונו לגוף חיצוני.
עתירה לבג"ץ נגד הסגירה
בנק החקלאות לישראל עצמו עתר לבג"ץ על מנת למנוע את סגירתו, הבנק טען כי המדינה ממהרת לסגור את הבנק בעקבות דרישת מבקר המדינה לחקור את ההתנהלות הלא תקנית של המדינה בכל הנוגע לבנק ובכך בנק ישראל מנסה למנוע חקירה.
בנוסף טען הבנק כי לאורך השנים הוא היחיד שמתמחה בחובות המגזר החקלאי שמשועבדות לקרקעות וכי מכירת החובות לגורם פרטי עלולה ליצור שימוש לא ראוי בקרקעות אלו וכן כי לבנק גובשה תכנית הבראה שלא הספיקה לצאת לפועל.
בסופו של העניין בג"ץ דחה את העתירה ואישר את סגירת בנק החקלאות לישראל באופן סופי במאי 2005.
