המטבע הדיגיטלי ביטקוין הוא ללא ספק אחד הנושאים המרתקים והמדוברים ביותר בהקשר לכלכלה העולמית כיום. המטבע, שנוסד בידי מייסד אנונימי ב-2009 על פי מודל קוד פתוח ועם מנגנון ייחודי, החל את דרכו בתור מטבע וירטואלי ל"משוגעים לדבר" ולמומחי אינטרנט, עם ערך של כ-20 דולר למטבע בודד.
עד מחצית 2013 ערכו של הביטקוין הספיק לעלות לשיא אדיר של 266 דולר למטבע בודד, צניחה חדה לערך של 60 דולר והתייצבות מסוימת סביב 120 דולר. הפופולאריות של הביטקוין עלתה משמעותית, השימוש בו הופך נפוץ יותר ברשת ומחוצה לה ולצד זה עולים הקולות שמהללים את המטבע ככלי חיסכון ו/או השקעה איכותי.
מנגד, הולכים וגוברים הקולות של גורמים בתעשיית הפיננסים ובכלכלה העולמית הטוענים כי מדובר על שיגעון חולף ועל מטבע שלא יכול לעבוד.
תומכי הביטקוין אינם מתייחסים אליו לרוב כאל כלי השקעה אלא כעל חלק מחזון לשינוי פני הכלכלה והאופן בו אנו מייצרים כסף ומשתמשים בו.
הנושא מורכב, המשתנים רבים ובסופו של דבר רק ימים יגידו האם היה כדאי להשקיע בביטקוין, האם המטבע נותר פעיל והאם הוא אכן יצר שינוי תפיסתי עמוק בכלכלה העולמית.
מטבע מבוזר – אין גורם השולט בכסף
בניגוד מוחלט למטבעות של מדינות בהם שולטים בנקים מרכזיים, בנקים מסחריים והממשלות כמובן, הביטקוין הוא מטבע מבוזר לחלוטין בהגדרתו, הוא אינו נתון לשליטה או השפעה של אף בנק מרכזי או אף משלה.
שחקנים "כבדים" וותיקים שלהם כמויות גדולות של ביטקוין יכולים להשפיע על רמות המחירים בשוק, אך זה ישתנה ככל שיהיו יותר מטבעות ומשתמשים וההשפעה היא מינורית לעומת ההשפעה של ממשלה על המטבע שלה למשל.
זו אחת העובדות המרכזיות שהופכת את הביטקוין למטבע מהפכני כל כך לפי תומכיו וגם אחת הסיבות מדוע ישנם קולות רבים המצדדים בהשקעה בו כמכשיר חיסכון או השקעה לטובת רווחי הון.
גורם משמעותי בזינוק ערכו של הביטקוין ב-2013 היה המשבר הכלכלי בקפריסין, בו בנקים מסחריים הולאמו וכספי חוסכים אבדו בחלקם כחלק מחבילת החילוץ של האיחוד האירופי. כך שרבים פנו לבורסות הביטקוין השונות ולאתרים המאפשרים המרת כסף למטבע הדיגיטלי בדיוק בגלל החשש שהבנקים המסורתיים כבר לא מסוגלים להבטיח את כספי לקוחותיהם וכי דווקא מטבע דיגיטלי מבוזר הוא הפתרון.
מתנגדי הביטקוין צופים שייעלם
מנגד, גורמים רבים בתעשיית הפיננסים מציעים שלא להתלהב יותר מדי ולא להתייחס לביטקוין כאל כלי חיסכון או השקעה. מנכ"ל חברת הייעוץ הגדולה בעולם המתמחה בניהול סיכונים, אירואסיה, טוען למשל כי המטבע ייעלם תוך עשור וכי למרות שהוא מהווה צעד בכיוון הנכון לעתיד, הוא סובל מחסרונות רבים מדי.
עולות טענות לגבי אבטחת המסחר והפעילות במטבע דיגיטלי, לגבי העובדה שיש שחקנים שיכולים להשפיע על מחירו וכן ביקורת על יצירת המטבע באמצעות תהליך "הכרייה" המורכב שלמעשה מבוצע כיום במקרים רבים בידי מחשבים רבי עוצמה ותוכנות שעשויות להיות מסוכנות ליציבותו.
הייעוד: מטבע מהפכני ולא כלי השקעה
למרות החיכוכים וחוסר ההסכמות העקרוניות בין תומכי הביטקוין למתנגדיו או אלו הטוענים כי המטבע לא יאריך ימים, באופן כללי קיים קונצנזוס שבמהותו המטבע אינו כלי חיסכון או השקעה. תומכי המטבע ורשת המשתמשים שבו מתייחסים למטבע כאל כלי מהפכני בשינוי הכלכלה והתפתחות טבעית בעולם הדיגיטלי של ימינו.
גם המתנגדים או אלו המבקשים לצנן את התלהבות המשקיעים אומרים כי הכיוון נכון וחיובי, אך כי זהו אינו כיוון השקעה בר קיימא לעומת אפיקים אחרים בשוקי ההון. לצד זאת, יש כאלו שהרוויחו יפה ממסחר והשקעה בביטקוין וכאלו שעוד ירוויחו מכך, אך זו בהחלט אינה מהות המטבע ולא הסיבה שעבורה הוא נוצר.